• karintamar

לפרסם או לא לפרסם? שיחה בארבע עיניים עם חברי פורום הקרנות בנושא שקיפות בעבודת הקרנות

עודכן ב: מרץ 16

תיעוד השיחה המובא כאן נכתב ונערך במשותף על ידי ועל ידי כל המצוטטים בשיחה. כפי שניתן לראות בתרשים בסוף המאמר, קרנות נמדדות במידת השקיפות שהן מייצרות לגבי היבטים שונים של פעילותן, עד כמה הן מספרות על האסטרטגיה שלהן, על דרכי הפעולה, על קבלת ההחלטות, על ההישגים ועל השפעתן.


בשיחה עלו חלק מנושאים אלה ועוד רבים: האם נכון לקרנות לפרסם כמה הן נותנות ולמי, ומה היתרונות של

שקיפות ומה חסרונותיה. נשמעה קשת של קולות, ממי שדוגלים בשקיפות כמעט מוחלטת כעמדה ערכית ועד מי שטוענים שלפעמים העמימות סביב פעילות הקרנות היא זו שמייצרת עבורן עמדת כוח. עצם תהליך הכתיבה של מאמר זה, שתוצאתו היא מוצר שהוא חשוף ו….שקוף, העלה סוגיות ומתחים הנוגעים בשאלת השקיפות ומקומנו כאנשי מקצוע ביחס אליה. האם לפרסם את שמנו במאמר? האם לפרסם את שם הקרן

שאנחנו עובדים עבורה? מהו הנוסח המדויק שמבטא באופן הנכון ביותר את עמדתנו ואת מעמדנו המקצועי?

זה היה תהליך מעניין ומלמד - תודה לכל מי שלקחו בו חלק.


האם וכיצד נושא השקיפות נוגע בעבודתנו כמנהלי ונציגי קרנות?

דינה גדרון, קרן Pears - כנציגי קרנות אנחנו מתפקדים כחלון דו כיווני. מצד אחד אנחנו קובעים את מידת

שקיפות הקרן כלפי השדה שבו היא פועלת, ומצד שני אנחנו קובעים את מידת שקיפות השדה והמתרחש בו כלפי הנהלת הקרן.


מהם היתרונות של שקיפות בעבודת קרנות?

מיכל אנגלברג, קרן דניאל הווארד – מעניין לבחון את הקשר בין שקיפות למקצועיות. אנחנו מעודדים את מקבלי המענקים לשקיפות כי זה משפר את המקצועיות שלנו כקרנות. השקיפות מאפשרת ניצול משאבים טוב יותר, היא מעודדת שיתופי פעולה בשדה.

עתר רזי אורן, קרן ביחד – הנגישות לקרנות מאפשרת שוויון. אם אין מידע על אסטרטגיית הקרן וקריטריונים

למענקים, אז אנחנו בעצם מאפשרים רק למעטים לקבל תמיכה. הבחירה שלא לשתף באינפורמציה הזו, גוזרת על היכולות שלנו להשפיע. מצד שני, צריך לקחת בחשבון, שלעיתים, מתקיים תהליך ארוך עד שמבשילה האסטרטגיה, עד שיש הסכמה להיחשף. בקרן שלנו למשל, רק בימים אלו עולה האתר שלנו עם כל המידע לאוויר. לקח זמן.


איפה עומדות הקרנות במתח שבין הזכות לפרטיות, הנוגעת לכסף פרטי, והחובה לפרסם, הנוגעת לכסף

ציבורי?

עתר רזי אורן: גם קרן פרטית משפחתית נעזרת באישור 46 שניתן לעמותות ציבוריות. כלומר, כאשר נעזרים

בכך, כשהתרומה מוכרת לצרכי מס, יש בזה ממד ציבורי. פעמים רבות קרנות משתתפות במיזמים משותפים עם הממשלה. האם זה מחייב אותנו לשקיפות? במקרים שכאלו, לדעתי, אף יותר. בישראל, התחום בחיתוליו ולכן הציפייה מתורמים פרטיים, כמו גם מחברות עסקיות, היא עדין בוסרית. בסופו של יום, האינטרס הציבורי הרחב יוצא מורווח ביותר מהשקיפות. אך ההחלטה על כך, היא של המשפחה.

אפרת שפרוט, קרן הזדמנות: אני חושבת שיש מקום ליותר שקיפות בקרב קרנות מהמצב כיום. ברגע שמשפחה בוחרת להיות אקטיבית בשדה הציבורי ולייצר שינוי חברתי תוך שיתוף פעולה עם הממשלה, נראה לי טבעי שזכות הציבור לדעת מאיפה מגיע הכסף ומה האג'נדה של התורמים. זה בשונה ממקרה בו תורמים בוחרים לתרום לפרויקט קטן ללא שותפות עם רשויות מקומיות, ממשלה וכסף ציבורי, שכן אז יש מקום למתן בסתר. הקרנות מצפות להמון שקיפות מהעמותות ונראה לי שכיום, כשמדובר בהרבה פרויקטים בשותפות בינמגזרית, יש מקום גם ליותר שקיפות מצד הקרנות.

דיויד רוט, קרן יורנו: צריך להבחין בין קרן שרשומה בחו"ל לבין קרן הרשומה בארץ. הקרן שלנו רשומה בארה"ב ושם אני חייב לדווח, אבל בפועל כאן אני משפיע. למעשה, הארגונים האמריקאים שמשמשים כצינור להעברת כספים לעמותות בישראל הם מעין "באפר" הם מאפשרים לקרנות הרשומות בארה"ב לא לפרסם את שמות הארגונים בישראל שמקבלים מהן כסף. הקרנות מדווחות שהעבירו כספים לארגונים כמו PEF ודומיהם וזהו.


האם יש חסרונות לשקיפות בעבודת הקרנות?

אסתר זיכלינסקי, קרן דליה ואלי הורביץ: בקרן שלנו השקיפות חשובה, מתחילת הדרך יש אתר, אנחנו מפרסמים את המועדים והנחיות איך להגיש בקשה. לבני המשפחה חשוב שיהיה ברור במה תומכים. הבעיה של השקיפות היא במקום אחר: מה אומרים למי שבקשתו למענק נדחתה. האם מסבירים? ואם כן, עד כמה לפרט? הקושי אתו אנו מתמודדים בקרן נובע מפרסום דרכי התקשורת, מפני שמקבלים כמויות גדולות של פניות וזה מאמץ עצום לקרוא את הכל, למיין ולהחליט, בייחוד אם אין הרבה משאבים ובסופו של דבר רק מעטים מקבלים.

מצד שני, זאת דרך מצוינת ללמוד על מה שקורה בשדה.

מיה לפיד עדות, יכולים נותנים: שאלת השקיפות מזמינה שאלה נוספת - מה בין מעורבות להתערבות. כיצד השקיפות מאפשרת שיתוף הציבור במידע, חשיפה ותקשורת אך בו זמנית אינה מזמינה התערבות של הציבור בשיקולי והחלטות הקרן, בדרך התנהלותה, כיצד השקיפות מגנה בו זמנית גם על הבחירה האישית והפרטית של הקרן לנהל את פעילותה. כלומר, שקיפות שמעצימה את פעילות הקרן ולא מערימה חסמים ומשאבים נוספים להפעלתה.

מיכל סטריזובר, קרן סליפקה: גם אם ברמה הערכית השאיפה לשקיפות מוצדקת, בדרישה לחייב כל קרן

לשקיפות יש תמימות מסוימת. יש קרנות שרוצות להיות אנונימיות ויכול להיות שצריך לכבד את זה. אם יחייבו

את הקרנות לדווח על מקורות הכסף למשל, יכולות להיות קרנות שפשוט לא יסכימו להשתתף במשחק ויצאו.

האם זה מחיר ששווה לשלם אותו?

בתיה קלוש, קרן פוס וקרן אנונימית: אני מייצגת קרן משפחתית פרטית שלא רוצה שום שקיפות. הם רוצים

לשמור על הפרטיות שלהם, לא רוצים שיפנו אליהם ולכן הגישה אליהם היא רק מפה לאוזן. למעשה אין קרן, הם רושמים צ'קים. גם העמותות שמקבלות את הכסף מתחייבות לשמור על סודיות.

אלמה גדות פרז: כלפי חוץ, חשוב לקבוע קריטריונים וקווים מנחים בקולות הקוראים ואם יש אתר - באתר. זה

חלק ממקצועיות ומסייע בתיאום ציפיות עם השדה. אני גם בעד פרסום שמות מקבלי המענקים באתר הקרן - זה מסייע לשדה ולשותפים אחרים להבין את רוח הנתינה. יחד עם זאת, יש בעבודה הפילנתרופית צדדים נוספים שמהווים חלק אינטגרלי בקבלת ההחלטות ויש לשמור עליהם: מספר הבקשות ואיכותן, שמשפיעות על הערכה משווה של פרויקטים, להט, מקצוענות ואמינות היזמים, חיבור אישי, פרטיות וצניעות של התורמים ועוד. השאלה הגדולה היא לשם מה אנו דורשים שקיפות ומה נכנס תחת המילה הזו? בשיחה היום הקפנו חלקים נרחבים של העשייה והנחנו הרבה הנחות על הערך שבשקיפות. אני מציעה שנבדוק היטב את ההנחות שלנו. יש מרחק רב מקרן שאין לה אתר אינטרנט וכתובת ליצירת קשר לבין קרן שמשתפת בפרטי פרטים בכל מענק.

אסתר זיכלינסקי: ברמה המשפטית יש הבדלים גדולים בין מה שיכולים לצפות מארגון שרשום משפטית וכזה

שאינו. ברמה המוסרית זה משהו אחר. צריך להתייחס גם לערך של מתן בסתר לא רק כדרך להימנע משקיפות אלא גם כדרך של תפיסת עולם.


בארץ אין עדיין מעמד משפטי אפקטיבי לקרנות, אבל בכל זאת, האם לדעתכם יש מקום לרגולציה בתחום

השקיפות של קרנות?

מיכל סטריזובר: לשקיפות יש כוח לנטרל במשהו את העמדה הבעייתית של "בעל המאה הוא בעל הדעה". אם

יש שקיפות אז יש לציבור דרך לשפוט את הפעולות ואף לפעול כדי לתמוך או למחות. יכול להיות שצריך איזו דרך ביניים ולחייב קרנות לשקיפות כאשר יש להן שותפות עם הממשלה. אולי מקורות הכסף הפרטיים צריכים להיות גלויים כשקרנות נותנות מאצ'ינג לכספי ממשלה כמו במיזם משותף. כשהכסף ציבורי צריך לחשוף את המקור.

אפרת שפרוט: חברה ציבורית צריכה לדווח על כל דבר. אם מקבלים את ההנחה שקרנות שפועלות לשינוי חברתי אינן יכולות להיחשב כגופים פרטיים לחלוטין היה טוב אם לפחות היו מחייבים אותן לפרסם את מקורות הכסף, את האג'נדה ואת הקריטריונים שלהן לבחירת פרויקטים או ארגונים.


האם צריך להיות תפקיד לפורום הקרנות בקידום השיחה על שקיפות של קרנות?

דיוויד רוט: הייתי לאחרונה בקשר עם ארגון מסוים משום שהם פרסמו מידע לא נכון על הקרן שלנו. אני מבין

שיש גופים שמספסרים באינפורמציה על קרנות. ייתכן שיש לנו אחריות כלפי המגזר השלישי לספק מידע בדוק

ועדכני עלינו.

עתר רזי אורן: אני מציעה שנפעל כדי שמדריך הקרנות, שהפורום עומל כל שנה על עדכונו, יפורסם באופן רשמי ויעמוד לרשות מי שזקוקים מאוד למידע הזה - ארגוני המגזר השלישי. כך ימנע מצב שרק מקורבים לקרנות זוכים במדריך, כי לא משנה מה נעשה, תמיד יהיו מי שיקבלו אותו. כך נאפשר גם לארגונים שאינם מקושרים לקבל את המידע. קרנות שירצו לציין שהן אינן מקבלות בקשות, יוכלו לעשות זאת, וגם קרנות שלא ירצו להופיע כלל במדריך הקרנות, יוכלו לבקש זאת. בימינו, כשהעולם נעשה יותר ויותר שקוף ושטוח, אין מקום לשמור את האינפורמציה הזו בסוד. אני מציעה שבעזרת פורום הקרנות, נלמד על קריטריונים מן העולם לבחינת שאלת השקיפות בתחומים השונים של עבודת הקרנות. כל קרן תוכל לבחון את עצמה לאורן, ולהחליט עד כמה היא רוצה, או יכולה, ובמה להיחשף.

© 2019 by FFI Volunteers. Proudly created with Wix.com